יום ג', טז’ בשבט תשע”ט
דף הבית דבר המנהלת מרחבי כיתה מרחבי לימוד גלריית תמונות למידה בחירום חדר מורים יצירת קשר
מגע הזהב של מידאס

מגע הזהב של מידאס המלך מידאס היה איש עשיר מאוד, אבל לא מאושר. לא די היה לו בכסף ובזהב שבארמונו, הוא רצה עוד ועוד, הרבה זהב; המון זהב; בלי סוף זהב, וככל שהיה לו יותר, כן גדל תאבונו. מידאס העשיר היה מבלה את כל זמנו במרתף האוצר שלו, מונה ומונה את מטבעות הזהב שבארגזים ומצטער על שאין לו יותר. "הלוואי והייתי עשיר מופלג," אמר לעצמו כל הזמן, "חבל שאינני עשיר ממש." ראו האלים כמה מידאס אוהב זהב והחליטו לרפא אותו מאהבה זו. הם שלחו אליו שליח שהביא לו מתנה מיוחדת במינה — מגע זהב. "האלים החליטו לתת לך מתנה," אמר השליח למידאס, "כל דבר שידיך יגעו בו, יהיה לזהב." איזו מתנה נפלאה! מידאס קיבל אותה בהתרגשות רבה. הוא התחיל לגעת בכל מה שהיה סביבו ובאמת, הכול היה לזהב, הכיסא, השולחן, המיטה, כל הרהיטים בחדרו היו ּבִן רגע לרהיטי זהב. מידאס יצא מגדרו משמחה ועבר בכל הארמון כולו, נגע בכל דבר, והפך את כל אשר בו לזהב, אחר כך יצא לגן והפך את הפרחים לפרחי זהב ואת העצים לעצי זהב. בכל מקום שפנה, ראה זהב. לאושרו לא היה גבול, הריהו האיש העשיר ביותר בעולם, כמו שחלם להיות. כמה טוב לו! ואז החל מידאס לחוש רעב וצמא, אך כל מאכל שהגישו לו הפך מיד לזהב, וכל משקה שרצה לקרב לפיו הפך מיד לזהב, וכך התהלך מידאס רעב וצמא ולבו כבד עליו. לשם מה לו זהב אם אינו יכול אכול ולשתות כמו כל אדם? מהי התועלת במגע הזהב שקיבל במתנה, אם בגללו הוא צמא ורעב? מיהר מידאס אל האלים וביקש שיקחו בחזרה את הכוח שהעניקו לו במתנה. "אינני רוצה זהב, אני רוצה לחיות," ביקש מידאס, "קחו את מגע הזהב ממני, קחו אותו!" נענו האלים לבקשתו של מידאס וציוו עליו להתרחץ במי הנהר הקדוש פאקטֹולוס. מידאס רץ אל הנהר, רחץ את גופו וחזר להיות כמו כל האדם, ואהבת הזהב שלו נעלמה כאילו לא הייתה מעולם. סיפרה: נירה הראל, מתוך: סוס הפלא המעופף — סיפורים מן המיתולוגיה היוונית, מ

 
 
ארגז כלים
טפסים
ועד ההורים
משולחן היועצות
ארכיון
ארכיון תשע"ה  
ארכיון תשע"ו  
ארכיון תשע"ז  
ארכיון תשע"ח  
למידה בשעת חירום